יום רביעי, 10 באפריל 2013

רשמים מברלין

השבוע חזרנו אני ויקירי מברלין. כבר די הרבה זמן שהעיר הזו היתה ברשימת ה- to do שלנו, ולא יצא. בעיקר כי לא נסענו לבד בלי הילדים כבר כמה שנים טובות.  וברלין לא נראתה לי כמו היעד האולטימטיבי לבני 8 ו- 4. הפעם אחרי שכנוע קל ופרגון מצד הסבים-סבתות הצלחנו להגיע גם לפה. אומנם קצר...רק 4 ימים, אבל היה בהחלט משובח ביותר. היה קר, היה קפוא, למעשה ממש ירד שלג אבל שום דבר לא עצר אותנו (כולל דלקת חריפה בגיד כף הרגל שלי שגרמה לצליעה רצינית וכאבי תופת).

בקצרה, כי כמו שאמרתי גם הנסיעה הזו היתה "בקצרה", התרשמתי עמוקות מהעיר. לא בשל יופייה המיוחד (כי היא לא ממש יפה באופן מיוחד) בעיקר בשל הרבדים ההסטוריים שלה. שכבה על שכבה על שכבה של הסטוריה - כאלו מפוארות יותר וכאלו חשוכות יותר. נשארתי מסוקרנת ועם רצון לחשוף עוד.
בגלל שזה היה כל כך קצר, אחד הדברים שהחלטנו לעשות זה לקחת סיור מאורגן רגלי של 5 שעות שעובר באתרים החשובים של ברלין. ישנם סיורים בעברית וגם באנגלית אותם מעבירים תושבי ברלין - בד"כ סטודנטים. לא יכולתי לחשוב על להגיע לברלין ולא לראות חלק מהמקומות לפחות ולכן סיור כזה היה פתרון ממש מצויין .
מי שמעוניין תציצו פה: http://www.berlinhebrew.com/tour3.php

אני לא הולכת להרחיב בדיבורים על העיר. יש המון חומר באינטרנט, וממליצה גם לקרוא את הפוסטים של אילאיל זיו על הקפיצה שלה לברלין. אני רק אומר שהחלק הכי הכי מהנה מבחינתינו היה שיטוט אין סופי בשווקי הפשפשים, ובעיקר באיזור של  .Prenzlauer Berg.
ועכשיו אתן לתמונות לדבר בעד עצמן...היה לי קשה לבחור בין התמונות, אז תצטרכו לסבול ולראות את רובן... והפעם התמונות צולמו במצלמת הקומפקטית החדשה שלי. מצלמה מדהימה מדהימה קטנה ונוחה ושובבה לא פחות., או אפילו הרבה יותר. עם עדשת לייקה עם יכולות מרשימות...מה יכולתי לבקש עוד? Panasonic Lumix LX7...מאוהבת בה.



 
 
 




 



 


 

 מצטערת שככה אני זורקת תמונות והולכת, אבל העיר היא כמו שאתם רואים פה. בדיוק. אקלטקטיות משובחת שכוללת מבנים ארכיטקטוניים מרשימים וישנים (ישנים בערבון מוגבל...שכן העיר הופצצה מהאויר במלחמת העולם השניה בצורה רצינית מאוד ורוב המבנים בה חרבו) לצד איזורים מטונפים ומלאי גרפיטי, בתי קפה קטנים ומקסימים מרוהטים א'לה שנות החמישים-שישים, בתים צבעוניים אופיינים לגרמניה וכו'. כל רובע סיפור בפני עצמו..וכאמור אני עוד לא התחלתי אפילו להכיר את העיר....

יום שני, 1 באפריל 2013

סלסלת אביב

בניגוד לחופשים האחרים, בהם היה בי פרץ יצירתיות, החופש הזה היה בעיקר פרץ עייפות. אירחתי את הסדר, וזה דוקא היה נחמד. הילדים בחופש שנראה כאילו אינו נגמר. בחו״ל המועד עבדתי, כך שלא היה לי המון זמן פנוי. ובכל זאת קצת עבודת כפיים לנשמה היתה חובה.

אז היתה איזו סלסלת עץ שכבר מזמן רציתי להכין. שום דבר מסובך מדי. פשוט רק הייתי צריכה להחליט שזהו, היום אני מכינה משהו.
את הפילטרים האלו שבהם השתמשתי בתמונות, יש לי באייפד - אפליקציה מעולה ממש שכבר לדעתי המלצתי עליה בעבר ונקראת SnapSeed. אומנם היא לא חינמית, אבל שווה כל דולר.
אז ככה, תיעוד הגימור של הסלסלה...

במצב עץ ערום, אחרי שיוף:


טכניקה שאני אוהבת ומרבה להשתמש בה. עוברים עם סמרטוט ספוג ב צבע דקים מגוון ושקוף (wood tint).
ממש לא צריך להתארמץ שזה יהיה מדוייק מדי. כל היופי הוא חוסר המושלמות של המוצר הזה וזה צריך להתבטא גם בצורה הצביעה. לפדנטים זו כנראה לא הסלסלה המתאימה.

 
ככה זה נראה אחרי שעברתי על הכל עם הצבע דקים.


עכשיו הגיע תורו של הצבע האקרילי. לשמחתי הרבה זכיתי להגיע להשקה של המניפה החדשה של טמבור וגם קיבלתי אותה במתנה. זו מתנה נפלאה כי:
א. אני עושה בה שימוש רב.
ב. היתה לי כבר מניפה ישנה של טמבור. ממש ישנה, משהו כמו 14 שנה. אבל החדשה היא מופלאה עם המון המון גוונים ותתי גוונים. מי שעושה שימוש ניכר בצבע, שווה מאוד שירכוש לו אחת בטמבוריה הקרובה.

אחד הצבעים המנצחים שרקחו לי מהמניפה הזו לאחרונה הוא Moody Mist 90114P זהו מן תכלת בהיר עם נטייה חזקה לאפור. יוצא מושלם. מי כמוני יודעת שלא קל לקלוע לגוון טוב. גם כשיש מניפה.



 הסלסלה עם הדיירים החדשים והאביביים שלה
 
ומונחת במקומה החדש (והזמני, עד ששולחן האוכל שלי יגיע)


מקווה שהיה לכם פסח טוב ונעים, עכשיו חוזרים לשגרה (וגם לספירת הקלוריות...)

אלין.